1. באיזה גיל מומלץ לאמץ טכנולוגיות מסייעות לתלמידים עם דיסלקציה?

אני בעד אימוץ מוקדם ככל האפשר, במקביל לפיתוח יכולת הקריאה והכתיבה הרגילות. יש הורים שחוששים כי עזרים טכנולוגיים יפגעו ברכישת מיומנות הקריאה והכתיבה, ומכאן בעצמאות ילדם בעתיד. אולם מנסיוני אין זה כך. ביתי עצמאית דווקה בזכות הכלים הטכנולוגיים - היא לא זקוקה שאקריא לה או אתקן שגיאות כתיב, ובפועל הקריאה והכתיבה שלה משתפרים בכל מקרה. למדתי שההמנעות מהקלות והציפייה ליכולת "רגילה" עלולים ליצור המון קשיים רגשיים, בעוד אימוץ כלים מסעיים מאפשר הנאה, חופש, ערך עצמי גבוה וביטוי מלא של יכולות לימודיות.


2. איך ממחישים להורים ולמכרים את האתגר הקוגניטיבי שעובר ילד עם דיסלקציה, ואת ההכרח שבטכנולוגיות מסייעות?

כשביתי רוצה להמחיש את הקושי שלה בקריאה, היא משווה את אופן קריאתה לשיחת טלפון באיכות גרועה, כלומר שיחה בה הצד השני נשמע מקוטע.

דרך נוספת היא לבקש מהאדם שמולה לקרוא את טקסט ההסבר הבא:
ANI LO MATSLICHA LETSALEM MILIM. ANI KORET OT OT, VELACHEN HAKRIAA SHELI ITIT VEDORESHET MAAMATS RAV. KASHE LI LEHITPANOT LATOCHEN HAKATUV VELIFAMIM ANI LO MEVINA OTO KI YESH MILIM SHE-ANI KORET BEOFEN SHAGOOY.

לעיתים הבת שלי מבקשת לדמות את מצבה לזה של העיוור. אין טעם לדחוק בה להתאמץ יותר בקריאה, היא צריכה מקל!


3. איך יכולים תלמידים עם דיסלקציה להשתמש בטכנולוגיות מסייעות גם בכיתה?

כדי להשתמש בכלים מסייעים בכיתה, יש להתמודד עם שני מכשולים: מוכנות צוות בית הספר לאפשר את השימוש בטלפון ובמחשב בזמן השיעור, ומוכנות התלמיד להשתמש באלה לפני כול חבריו לכיתה.

בהתיחסותנו לנושא יש להבדיל בין סיטאציות לימודיות שונות בכיתה: עבודה, מבחן, העתקה מהלוח, וכו'.

כלי העזר העיקרי של התלמיד הוא דווקא הטלפון, הנאסר לרוב לשימוש בכיתה. הטלפון מאפשר לצלם, לסרוק, להמיר ולהקשיב. בית הספר מאשר לעיתים שימוש במחשב, אבל בדרך כלל לצרכי הקלדה.

מכאן שעל ההורים להיפגש עם המורים וההנהלה כדי להסביר את נחיצות הכלים המסייעים, תוך הדגמתם. אם ההורים נתקלים בסירוב מוחלט מצד בית הספר, כדאי לשקול מעבר למסגרת שתתיר את השימוש בכלים המסייעים בכיתה. ובכל מקרה, חשוב לבקש מצוות בית הספר את הדברים הבאים:

  1. לאפשר לתלמיד להשלים את משימות הכיתה בבית, שם הוא חופשי להשתמש בכלי העזר לקריאה ולכתיבה. 
  2. להימנע מלבקש מהתלמיד לקרוא או לכתוב לפני כולם.
  3. לשלוח לתלמיד מבעוד מועד את הטקסטים רבי מלל (עדיף בפורמט דיגיטלי), כדי שיוכל לשמוע אותם בבית ולהגיע מוכן לשיעור.

אם בית הספר מאפשר שימוש בטלפון ובמחשב בזמן השיעור, אפשר לפעול בדרכים הבאות:

[המשך יבוא...]


4. מהי עלות האפליקציות השונות?

רוב האפליקציות חינמיות. השימוש בעלמה רידר עולה כמה עשרות שקלים לחודש, תלוי בגרסה. התקנת קול של Vocalizer TTS הינה בעלות חד פעמית של כמה דולרים בודדים. למכשיר OrCam MyReader 2 עלות גבוהה.


5. במה שונים הכלים הטכנולוגיים לתלמידים עם דיסלקציה מההתאמות הניתנות להם בבית הספר?

בניגוד לכלים טכנולוגיים, ההתאמות בבית הספר אינן פותרות את בעיית העצמאות של התלמיד. הוא נשאר תלוי בחסדיו של אדם הקורא לו או כותב בשבילו. אמנם קיימות בבית הספר בחינות מתוקשבות, בהן התלמיד מקשיב לשאלה ומקליט את התשובה, אך אלה מיועדות למבחני הבגרות בלבד. התלמיד נאלץ עדיין ללמוד לבחינות אלה בכוחות עצמו.


6. כיצד יש לעבוד עם תוכנות Word ו-Google Docs, ומי מהן עדיפה?

אחד האתגרים הגדולים שעומדים בפני מי שעובד עם מסמכי Word או מסמכי Google Docs, הוא השילוב של הקראת טקסט והקלדה קולית. קראו סקירה של דרכים לעבודה עם מסמכי Word ו-Google Docs.


7. אילו כלים נתמכים בסביבה לא מקוונת?

כלי ההקראה הבאים עובדים גם ללא חיבור לאינטרנט:

  • קול של VOCALIZER TTS
  • iOS (אייפון ואייפד)
  • עלמה רידר בהתקנה מקומית
  • Read Aloud, עם התקנה של CARMIT NUANCE VOICE
  • OrCam MyReader 2

לא קיימים כלי הקלדה קולית בעברית שעובדים ללא חיבור לאינטרנטסקירת דרכים לעבודה עם מסמכי Word ו-Google Docs